"הלחם הוא מתנת הברכה של
הטבע, מאכל שאין להמירו באחר. כשאנו
נופלים למשכב, תאבוננו ללחם הוא
האחרון שעוזב אותנו, וכשאנו הולכים
ומחלימים שוב תאבון זה ללחם הוא
הראשון שמתעורר בנו. הלחם מתאים לכל
שעות היום, לכל גיל ולכל מזג. הוא משבח
אוכלים אחרים: הוא אבי העיכול הטוב
והרע. אין הוא מאבד דבר מטעמו הטוב
כשנאכל עם בשר או עם מאכלים אחרים. כל
כך הוא נוח לאדם עד שלבנו נוטה אליו
כמעט עם לידתנו ואינו נוטה ממנו עד
זיקנה ושיבה" (פרמנטייר, צרפת, 1772).
לחם. לחם. לחם
"אם יבשלו החטים עצמם
במים, יהיו לעזר ולהועיל השיעול
והזלת הדם. קליפתם הם הסובין, מכבסין
ומטהרין,(את הגוף) ואם יעשו מהם
תחבושות עם חומץ חם, יונחו על נגעי
הפנים ועל עווית הבטן, ירפאו ויועילו…
גם זה הדבר מועיל לנשיכת
נחש"." ברפואה
העממית של יהודי
תימן מבשלים את הסובין של החיטה במים,
ועושים אמבטיות נגד כאבי שיגרון.
יהודי תורכיה אוכלים גרגרי חיטה
מבושלים בט"ו בשבט. יהודי מצרים
סועדים את האבל בשבעת ימי האבל
במאכלי חיטה."
לחם. לחם. לחם
"החיטה
עומדת בראש הקבוצה של
מיני הפירות, שבהם נשתבחה ארץ-ישראל :
"ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון.
ארץ-זית שמן ודבש" (דברים ח', ח'). גם
במשנה מופיעה החיטה תמיד בראש רשימת
הצמחים : "חמשה מינים חייבין בחלה :
החטים והשעורים והכוסמים ושבלת שועל"
(חלה א', א'), או "אלו דברים שאדם יוצא
בהן ידי חובתו בפסח : בחטים, בשעורים
בכוסמים ובשבולת-שועל ובשיפון" (פסחים
ב', ה'). חכמי התלמוד כבר ידעו, שהחיטה
היא צמח בראשיתי: "דרש רבי יהודה :
עץ הדעת - חטה היה, שאין התינוק יודע
לקרות (לקרוא) אבא ואמא עד שיטעם טעם
דגן" (סנהדרין ע', ב').
לחם. לחם. לחם
לחם. לחם. לחם
"אליעזר
מנצור סתהון בספרו, 'נוצר
האדם', כותב על החיטה: "מיני
זרעונים. והמובחר בלחם החטה הוא אותו
שיש בו מעט סובין ולא הוסרה קליפתו.
וזה יועיל לעיכולו ויוליד דם טוב
ונקי ויתן כח באברי הגוף... ויפסיד
הנגעים שבכליות". יהודי אלגייר
ומרוקו מכינים מהבורגול מרק טוב
ומשקים בו את חלשי הגוף ואת הסובלים
מחוסר דם.
ברפואה המודרנית מפיקים מהחיטה את עמילן החיטה.
ברפואה הטבעונית ממליצים מאוד על
מאכל של נבטי חיטה. הם מכילים אחוז גבוה מאוד של הוויטמינים: E ו- B ומינרלים
חשובים, כגון : חומצה זרחנית, מגנזיום,
אשלגן, נתרן וסידן, כמו כן ממליצה
הרפואה הטבעונית על מאכל סובין
למהלכם התקין של בני-המעיים."
לחם. לחם. לחם
אם כך... מדוע המון האדם נמנע מלחם?
מדוע מושמץ הוא כל כך?
האשם לא בו
בנו הוא.
הרי מנחת הארץ שלנו היא החיטה
ובמקורותינו האדם ניזון מלחם.
אז מה קרה לנו?
התרחקנו.
רצינו עוד
רצינו אחר
רצינו לא מפה
ולא משלנו
מה שקורה לנו, לא פעם
ומשבש לנו סדרי עולם, גוף ונפש.
הכל היה פה קודם
מותאם
מתאים
טעים.
ואנחנו הוספנו
שמרים
סוכרים
משפרים
עמידים
ויטמינים
מינרלים
הלבנו את הקמח
הלבנו את הסוכר
דאגנו שיראה יפה
כבינו את האש
חיברנו לחשמל
שמנו בנילון
הנחנו על המדף
קבענו מחיר
ושילמנו
ומשלמים עדין
את מחיר הסטיה
הרי הכל היה פה קודם
מותאם
מתאים
טעים
ובשבילנו...
תודה.
